Image

חטיבת המטאורים

של האגודה הישראלית לאסטרונומיה

כל מה שרציתם לדעת על מטאורים

מאת: אלה רץ, חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה
אתם כבר בדרך לתצפית? הגבירו את הווליום ברכב והאזינו לפודקאסט שלנו.
מה זה מטאור? מה אומר הקצב ומה אומרים השמות המוזרים של מטרות המטאורים? 
וכמובן, לא נשכח לספר לכם איך לצפות במטר ומה צריך לעשות בלילה של תצפית.

קבלו עדכונים מחטיבת המטאורים

קבלו עדכונים על מטרות מטאורים, התפרצויות מיוחדות והזמנות לתצפיות של החטיבה. שימו לב שמטרת החטיבה הינה תצפיות מקצועיות במטרות מטאורים ולכן תתמקד נושאים אלו. נשמח שתצטרפו אלינו!

Image

שאלות על מטאורים

מה זה מטאור?
הנה כמה הסברים למושגים בסיסים שיענו על שאלה זו:
  • מטאורויד (Meteoroid) - גוף מוצק במערכת השמש שגודלו קטן מאסטרואיד אך גדול משמעותית מאטום. לרוב נהוג להגדיר מטאורוידים כגופים שקוטרם מתחת למטר. למעשה, ההבדל היחיד בין מטאורויד לאסטרואיד/שביט הוא הגודל.
  • מטאור (Meteor)תופעה אטמוספרית המתרחשת כאשר מטאורויד נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ, ויוצר שובל של גז מיונן. מכונה בעגה עממית "כוכב נופל". לרוב המטאור מושמד כליל עם כניסתו לאטמוספירה ולא נותר ממנו זכר.
  • מטאוריט (Meteorite) - מטאורויד אשר נכנס לאטמוספירת כדור הארץ, שרד, ופגע בקרקע. על מנת שמטאורויד יהפוך למטאוריט עליו להיות גדול מספיק (נקבע הן על ידי גודלו, מהירותו, והן על ידי החומר שממנו עשוי).
  • בוליד / כדור אש (Bolide/Fireball) - מטאור בהיר ביותר. לרוב נהוג להגדיר בולידים כמטאורים שבהירותם גדולה משל נוגה, כלומר מתחת ל-(-4). על סקלת הבהירויות בשמיים - בהמשך.

רשת מצלמות המטאורים IMN

לא מפספסים אף מטאור

  מידי לילה פועלת רשת מצלמות המטאורים של ה- Israeli Meteor Network שהוקמה בארץ על ידי חטיבת המטאורים וכוללת היום שש מצלמות פעילות. מידי לילה מתעדות המצלמות עשרות עד מאות מטאורים.
ה-IMN הינה הענף הישראלי של ה-GMN, הרשת העולמית.
אנו מזמינים חברים להצטרף ל-IMN ולהציע אתרים נוספים להצבת עוד ועוד מצלמות ברחבי הארץ.
מטרת הרשת לתעד מטאורים ולנתח את המידע המדעי המתקבל מהם. המידע נשלח באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם מידי בוקר לארגון המטאורים הבינלאומי ולמרכז המטאורים ב NASA ושם מצטרף למידע מכלל העולם הפתוח למדענים וחובבים כאחד ומאפשר ביצוע מחקרים שונים.




בתמונה משמאל תצריף של כל הפריימים בהם נמצאו מטאורים בליל שיא הפרסאידים שבין 12 ל-13 לאוגוסט 2020 
התמונה מורכבת ממאות פריימים בודדים שעברו ישור וסיבוב כדי לבטל את השפעת סיבוב השמיים לאורך הלילה.  מיטיבי הכרת השמיים יוכלו לזהות ברדיאנט את קבוצת הכוכבים פרסאוס.
מטר הפרסאידים, מצלמה il0002, אוגוסט 12-13 2020
מזהה
מיקום
כל הלילה
מטאורים מזוהים
ניתוח ראדיאנטים
מצפה הכוכבים גבעתיים
מצפה הכוכבים ע"ש וויז
מצפה רמון
צפון
מצפה הכוכבים ע"ש וויז
מצפה רמון
דרום
קיבוץ נאות סמדר
מצפה קרינה קוסמית
הר החרמון
הטכניון
חיפה

טריאנגולציה

טריאנגולציה או שילוש היא תהליך חישוב קואורדינטות של נקודה במרחב, באמצעות משולש שידוע אורך אחת מצלעותיו ומיקום שני הקודקודים שבקצות צלע זו, והזוויות הנוצרות בשני קודקודים אלה עם הצלעות המחברות אותם לנקודה המבוקשת. רשת המצלמות הפרוסה לכל אורכה של הארץ מאפשרת ביצוע טריאנגולציה לקביעת מיקום מטאורים. במידה ומטאור נצפה בשתי מצלמות או יותר בו זמנית הרשת מחשבת באופן עצמאי את מיקום המטאור המדוייק כולל גובה ההתחלה שלו באטמוספירה וגובה הסיום. כל אלו בנוסף לנתונים הויזואלים הבסיסים.

הדבר ממחיש את חשיבות קיום מצלמות הפרוסות במקומות שונים אך מסתכלות לאותו איזור בשמיים. מכיוון שהבהירות המקסימלית הנצפת על ידי המצלמות שונה זו מזו עקב מיקומם לא נוכל להצליב את כל המטאורים הנצפים. למשל, המצלמה בגבעתיים צופה תחת תנאי שמים שונים מזו המוצבת במצפה רמון ואי לכך רק המטאורים הבהירים יוכלו להיות מוצלבים בין שתיהן.

הנתונים של טריאנגולציית המטאורים ברשת העולמית כולה פתוחה וזמינים לכל שימוש. לפניכם שני כלים המאפשרים לצפות בנתונים אלו בצורה קלה ובהירה. פנו אלינו אם מעניין אתכם להשתמש בנתונים באופן שונה וננגיש אותם ככל שיהיה ניתן.
This image for Image Layouts addon

מפת המטאורים

לפניכם אפליקציה המציגה באופן יומי או חודשי את כלל המטאורים אשר עברו טריאנגולציה ומיקומם נקבע. יש לבחון תאריך ולעבור לישראל על מנת לראות את המטאורים הנצפו על ידי רשת המצלמות הישראלית. הנקודות הכחולות הינן מיקום המצלמות. בחרו מטאור וצפו בפרטים עליו כגון בהירות ואילו מצלמות הצליחו לצפות בו.
מעבר לאפליקציה
This image for Image Layouts addon

נתוני המטאורים ב Google Earth

רוצים לחוש את הגובה? מטאורים מופיעים בגובה של כ-100 ק״מ באטמוספירה. תוכלו להכניס את כלל המטאורים שנצפו על ידי הרשת הארצית בשנת 2020 ל Google Earth וללמוד עוד על המטרות השונים, ועל המטאורים כפי שתועדו במצלמות. אנו ממליצים על Google Earth Pro ושימוש ביכולות הפילטור והאנימציה. בתמונה-מטאורים מעל ישראל בחודש ינואר 2021.
הורדת KMZ עם נתוני המטאורים - 01/20-01/21

המצלמות שלנו


מיקום
: מצפה הכוכבים גבעתיים
עדשה: 6mm
כיוון: הגבהה 39.22  ,אזימוט 62.15
דף המצלמה ב GMN

כ
יוון שזו היתה מצלמת המטאוריםהראשונה שהאגודה הקימה מזה 2000 שנה, ההתרגשות היתה בשיאה.  ידענו מראש שהמיקום (במצפה גבעתיים) הוא רחוק מאידאלי.  הכיוון היחיד אליו אפשר היה לכוון את המצלמה הוא המזרח וגם זו לא מציאה גדולה. כל  שאר הכיוונים פונים או להמון זיהום אור (גוש דן) או אל כיפת המצפה בדרום.
בגלל זיהום האור החלטנו לבחור בעדשה עם אורך מוקד של 6 מ"מ, דבר שמצד אחד מקטין את שדה הראיה (FOV) אבל מצד אחר מאפשר למצלמה לא להסתנוור.

מלבד חוסר הניסיון בהפעלת המצלמה (רק המון קריאה של מאמרים וחצי מהאינטרנט) האתגר האמיתי היה ההקמה בפועל של התורן וסידור החשמל והרשת. אם מישהו רוצה טיפים לגבי איפה קונים צינורות 2 צול או קופסאות חשמל CI4, אפשר לפנות אלינו :-)

למזלנו הגדול חברנו הטוב אורן שיבר התנפל גם על פרוייקט הזה בהתלהבות, היוזמה והיכולות המופלאים שלו. אחרי יום של קידוחי בטון, מלחמה עם מוטות הברזל שבקיר וסידור מערכת החשמל האתר היה מוכן לקליטת המצלמה.

לשימחתנו הרבה שאר ההתקנה עברה ללא בעיות והמצלמה התחילה במהרה להפיק מסלולים של מטאורים.  שמחה גדולה!

מיקום: מצפה הכוכבים ע"ש וייז, מצפה רמון
עדשה: 3.6mm
כיוון: הגבהה 40.62  ,אזימוט 3.63
דף המצלמה ב GMN

מאחורי מצלמה זו יש סיפור מופלא:

אחרי שהתקנו את IL0001 בגבעתיים היה לנו ברור שיהיו עוד מצלמות ושנתקין לפחות חלק מהן במצפה הכוכבים ע"ש וייז שבמצפה רמון.  תוך כדי שאנחנו מתלבטים בעניין מתקשר חברנו הטוב אילן מנוליס שבימים אילה ניהל את מצפה KRAAR שבמכון וויצמן, ומספר בהתלהבות שמצא פרוייקט נהדר בשם ה-Global Meteor Network שמציע מצלמות מטאורים להתקנה בידי חובבים.  לא רק זאת אלא שהוא אפילו קיבל מצלמה כזו במתנה וניסה להפעיל אותה מרחובות.  הבעיה הייתה שהעדשה הינה באורך מוקד של 3.6 מ"מ והמצלמה מסונוורת.

מפה לשם, אחרי שהתיישרנו על שני הסיפורים המקבילים, אילן שמח לתרום את המצלמה שלו וסיכמנו שהיא תותקן במצפה רמון, במצפה ע"ש וייז. תוך ימים ספורים אנא ואריה ביקרו במכון וויצמן וכך נולדה לה IL0002.

כיוון שאילה היו ימיה הראשונים של רשת המטאורים הישראלית (ה-IMN) כולנו הופתענו מהשתלשלות הדברים, ובמיוחד Dr. Denis Vida, יוזם ומנהל הפרוייקט אשר לא ידע על הקשר בייננו לאילן מנוליס.

אנחנו חייבים תודה גדולה ל-ד"ר שי כספי, מנהל מצפה הכוכבים וייז, ולצוותו על הנכונות והעזרה בהקמת המצלמה.

מייד עם הפעלתה IL0002 התחילה להניב כ-150 מסלולי מטאורים בכל לילה.  היא מוצבת בקידמת טבלת הביצועים של המצלמות בכל העולם.

IL0002 פונה צפונה ולכן מאוד יפה לעקוב בסרטי ה-timelapse שלה אחרי סיבוב הכוכבים סביב כוכב הצפון.

מיקום: מצפה הכוכבים ע"ש וייז, מצפה רמון
עדשה:  3.6mm
כיוון:    אזימוט 182, הגבהה 45
דף המצלמה ב GMN-

 

בשלב הזה, אחרי ששתי מצלמות כבר עבדו במרץ, היינו בתנופת בניה.  ועד האגודה אישר תקציב לקניה ותחזוקה של מצלמות כך שרכשנו עוד שתיים.  IL0003 נוספה על אותו תורן כמו אחותה הבכורה IL0002 במצפה רמון.

זו המצלמה הראשונה שפנתה ממש דרומה כך שקבוצות החורף ובמיוחד הצייד (Orion) הופיעו במלוא הדרן בסרטים היומיים.  תופעת הלוואי הפחות רצויה, אבל מעניינת לא פחות, הייתה הופעת הירח בשדה.

במקור התכוונו שמצלמה זו יחד עם IL0004 הדרומית לה יכסו את אותו תא שמיים, לשם טריאנגולציה.  רק ברבות הימים הבנו שטעינו בחישוב :-(

בשלב הזה כבר היו לנו מדבקות מעוצבות עם שמות המצלמות והלוגו של IMN.  רוב תודות לענת אידלסון על העיצוב ולאבי וילקר על הביצוע.

מיקום: קיבוץ נאות סמדר

עדשה: 3.6 מ"מ

כיוון: אזימוט 13 , הגבהה 46

דף המצלמה ב-GMN

 

בדרכי המטאורים פוגשים גם אנשים נחמדים.  פעם שאלתי את ד"ר שי כספי אם הוא מכיר מישהו בדרום שיהיה מוכן להתגייס לנושא מצלמות המטאורים.  שי, שידוע כאנציקלופדיה מהלכת בכל הקשור למי שאי פעם היה ב-TAU, מיד שלף את השם והטלפון של גיא בוגר. גיא (המספר שלפני שנים התחיל את שביל ישראל מאילת ונעצר בנאות סמדר :-) משמש בימים אילה כגזבר הקיבוץ נאות סמדר ונרתם מיד למשימה. כך הופיעה יום אחד IL0004 על עמוד בדרום הארץ.

אנה ואני ביקרנו בנאות סמדר כדי להתקין את המצלמה וגם לבדוק אם המקום מתאים לתצפיות.  אכן מתקיימות מאז במקום תצפיות מוצלחות של חטיבת המטאורים. 

ידענו שתשאלו :-)

 

כל מה שידוע לנו לגבי מצלמה זו הוא שהיא נקנתה ואפילו נשלחה אל הקונה (השם שמור במערכת :-) ולכן השם IL0005  שמור לה ב-GMN.

ככל הידוע לנו המצלמה משמשת כ-"מוצר מגירה" במשכנה החדש.

מיקום: המצפה לקרינה קוסמית, הר החרמון
עדשה:  3.6mm
כיוון:    אזימוט ???, הגבהה 45
דף המצלמה ב GMN-

זו המצלמה המאתגרת ביותר ברשת IMN (עד עכשיו :-), וככל הנראה גם ברשת העולמית.

מעל הרכבל העליון בהר החרמון, על פסגה חשופה, נמצא המצפה לקרינה קוסמית ע"ש Emilio Segre, המנוהל ע"י פרופ' לב פוסטילניק (שאותו אנה, איך לא?, מכירה מזמן) והשייך לאוניברסיטת תל אביב.  המקום מדהים ביופיו ושמי הלילה נהדרים אבל התנאים בו קשים במיוחד.

המצפה עצמו בנוי בתוך מין אוטובוס נגרר שעכשיו מקובע לקרקע.

This image for Image Layouts addon
את IL0006 מיקמנו על תורן מעל לאוטובוס אבל עדיין בתוך הכלוב.  המצלמה רואה שמיים יפיפיים אבל הכלוב עדיין מפריע.  כנראה נצטרך עוד כמה גיחות להר עד שנוכל לבצע קליברציה אבל הצפי הוא לתוצאות טובות.
This image for Image Layouts addon

 

המצפה חשוף מאוד לברקים ובשנים הראשונות לקיומו הרבה דורות של ציוד נחרבו ממכות ברק. בסופו של דבר המצפה, שלמעשה נמצא בתוך מין אוטובוס, נעטף בכלוב Faraday עצום.

 

This image for Image Layouts addon
הגישה למקום מצריכה תאום מוקדם ולא תמיד אפשרית.  בחורף השלג יכול להגיע לכמה מטרים גובה והגישה היא רק  בעזרת רכבי שלג מיוחדים (אם בכלל).  יש גם הפסקות חשמל ממושכות ורוחות עזות.  ולמפונקים בייננו, לא, אין לא מים, לא אוכל, לא קניון ואפילו לא שירותים.

מטרות מטאורים

03/01 - קוודרנטידים

ראדיאנט: רואה הדובים
קז"ש: 120

05/05 - אטא-אקוורידים

ראדיאנט: דלי
קז"ש: 60

27/07 - דלתא-אקוורידים

ראדיאנט: דלי
קז"ש: 60

12/08 - פרסאידים

ראדיאנט: פרסאוס
קז"ש: 100

21/10 - אוריונידים

ראדיאנט: אוריון
קז"ש: 30

13/12 - ג'מינידים

ראדיאנט: תאומים
קז"ש: 120
שימו לב: התאריכים המוצגים הינם תאריכים כללים אך יש לוודא בכל שנה מה תאריך השיא החזוי המדוייק

פרסומי החטיבה

סיכומי תצפיות

מצלמות המטאורים

הרצאות

פרסומים כתובים

  • סיכום סדנת מטאורים - כל מה שצופה בצטר מטאורים צריך לדעת
  • פוסטר המציג את פעילות חטיבת המטאורים - הוצג בכנס IMO 2017 על ידי חברי החטיבה. גרפיקה: ענת אידלסון
  • מצגת סדנת מטאורים - משמשת את החטיבה בסדנאות המטאורים המועברות לפני כל מטר גדול.
  • הגרמושקה הדיגיטלית - כלי המשתמש את התצפיתנים לדיווח תצפיות לארגון המטאורים הבינלאומי. עקבו אחר ההוראות - לשימוש ממחשב בלבד ולא מטלפונים ניידים.

החטיבה בתקשורת

חבר החטיבה שלומי עיני מדבר ברשת ב' אודות בוליד שנראה בשמי הארץ

מפעילות החטיבה

לאורך השנים צפתה החטיבה בעשרות מטרות מטאורים ודיווחה את התוצאות לארגון המטאורים הבינלאומי. הנה קצת מאיך שנראת פעילות החטיבה

פרסאידים 2020

ב-13/08 יגיע לשיאו מטר הפרסאידים – מטר המטאורים המפורסם ביותר של השנה. אם תצאו לאזור חשוך במדבר בזמן השיא אתם צפויים לראות עשרות רבות של מטאורים בשעה. אמנם בשל הקורונה לא נקיים השנה תצפית מאורגנת, אך כל אחד מכם יכול לצפות במטר בעצמו בלי אף אמצעי אופטי. זה הזמן לעשות קצת סדר: במה מדובר, ממה זה נובע, וכיצד תוכלו לראות בעצמכם.

מה זה מטאור?

מטאור הוא תופעה המתרחשת כאשר חלקיק אבק קטן שנה בחלל (ונקרא "מטאורויד") חודר לאטמוספירה של כדור הארץ. חלקיקים אלו חודרים לכדור הארץ במהירות עצומה (החל מ-11 ק"מ בשנייה ועד עשרות רבות של קילומטרים בשנייה). בשל מהירותם העצומה (ועל אף גודלם הקטן) הם אנרגטיים מאוד ומעבירים את האנרגיה שלהם לגזים באטמוספירה. גזים אלו עוברים תהליך פיזיקלי שנקרא "יינון", ויינון זה הוא הגורם להבזק האור שאנו רואים, ומכונה בשפה העממית "כוכב נופל".

מה זה מטר מטאורים?

ישנם מטאורוידים הנעים בחלל במסלול סביב השמש ופוגשים את כדור הארץ באופן אקראי. מטאורים אלה מכונים "מטאורים ספורדיים". לעומתם, ישנם גם מטאורים הנעים במסלולים קבועים וידועים סביב השמש. כל מסלול ייחודי כזה גורם למטר מטאורים כאשר כדור הארץ חולף דרכו. בעוד שבלילות רגילים ישנם מטאורים אחדים בשעה, בזמן מטר מטאורים הקצב עשוי להגיע לעשרות רבות ואף יותר ממאה. הסיבה לקיומם של מסלולים ייחודיים אלו שגורמים למטרות המטאורים היא שהמטאורוידים הנעים במסלולים אלו נפלטו יחדיו משביט (או אסטרואיד) שנע באותו המסלול סביב השמש, ומשתרכים אחריו. מטר הפרסאידים, ששיאו ב-13/08, נובע מחלקיקי אבק שנפלטו מהשביט סוויפט-טאטל.

כיצד אפשר לצפות במטר?

ריכוז החלקיקים במסלול של מטר המטאורים תלוי בגודלם: ככל שהחלקיקים יותר גדולים קיימים פחות מהם. מהירותם של המטאורים במטר נתון אחידה (מכיוון שהם נעים יחד במסלולם) ולכן הגורם היחיד שמשפיע על בהירותם (עוצמת האור שלהם) הוא גודלם. לכן, מרבית המטאורים יהיו חיוורים (חלשים) למדי, ובודדים יהיו זוהרים במיוחד (מטאורים זוהרים אלו מכונים "בולידים"). לכן, כדי לראות כמה שיותר מטאורים, עלינו להתרחק ככל האפשר ממקורות אור כדוגמת ערים, בניינים וכבישים. האזורים הטובים ביותר בארץ לשם כך הם הנגב והערבה, ואזורים סבירים נוספים הם הגולן ומדבר יהודה (בכפוף למזג האוויר). תוכלו להיעזר במפת זיהום אור של ישראל ככלי להחלטה על המיקום. בנוסף לזיהום האור מהסביבה, חשוב שתשמרו בעצמכם על משמעת חושך. לשם כך יש למזער את השימוש בפנסים, וכשנאלצים להשתמש בהם להעדיף פנסים בעלי אור אדום (שמסנוורים פחות). לעין לוקח כחצי שעה להתרגל לחושך מוחלט, כך שגם חשיפה קצרה לאור חזק תפגע לכם בראיית הלילה.

יש תצפית מאורגנת?

בעוד שאירועים אסטרונומיים ניתנים לחיזוי גם אלפי שנים קדימה, את מגיפת הקורונה אף אחד מאיתנו לא צפה מראש. לכן, אנו כפופים למגבלות שמירת המרחק. מטר הפרסאידים הוא מדי שנה "חג" לכל דבר בקהילת חובבי האסטרונומיה. חגיגה זו מושכת גם קהל רב שאינו משתתף באירועים אסטרונומיים בשגרה. לרוע המזל, לצערנו, השנה אנו נאלצים לחגוג בנפרד. עם זאת, אל תיפול רוחכם – אתם לא זקוקים לאף אמצעי אופטי מיוחד כדי לצפות במטר המטאורים, אלא רק לעיניים שלכם. כל שעליכם לעשות הוא להגיע למקום חשוך, לשכב על הגב (כדי ששדה הראייה שלכם יהיה רחב ככל הניתן), ולצפות בהנאה בשמיים הנפלאים. במידה ואתם נוסעים לטבע, יש לוודא שהמקום שתשהו בו מאפשר באופן חוקי שהיה בלילה. רשימת חניוני לילה של רשות הטבע והגנים היא נקודה טובה להתחחיל בחיפוש מקום. ישנם מספר אירועים פרטיים שמתקיימים באתרים שונים בנגב ובסביבתו. ניתן כמובן להצטרף גם אליהם, אך לעתים דווקא בהם יש זיהום אור חריג בשל ה"הפנינג" שמנהלי האירוע מקיימים. בנוסף, לעתים אירועים אלו מנצלים את המטר לצורך צפייה בטלסקופים. אין ספק שצפייה בטלסקופים בשמי המדבר החשוכים היא חוויה נהדרת שמומלצת לכל אחד (ואחרי שהגבלות הקורונה יסתיימו האגודה הישראלית לאסטרונומיה תחזור לקיים תצפיות שטח במתכונת חודשית, גם בלי אף מטר מטאורים), אך דווקא מטר המטאורים כאמור אינו מצריך אף טלסקופ.

פרטים טכניים נוספים: מועד השיא, השפעת הירח

קצב המטר תלוי במספר פרמטרים: הקצב הזניטי לשעה (כלומר הקצב האבסולוטי שאינו תלוי בצופה), הגובה הזוויתי של הרדיאנט (הכיוון שממנו מגיע המטר), מידת זיהום האור ומידת העננות. למתעניינים – נוסחה נמצאת בחוברת המידע המצורפת בתגובות.

רדיאנט המטר נמצא בקבוצת הכוכבים פרסאוס שזורחת בסביבות 21:00 ונמצאת בשיא גובהה לפנות בוקר. לכן, השיא הזמני מדי לילה יהיה לפנות בוקר לפני תחילת הדמדומים.

שיא הקז"ש צפוי ב-13/08 בשעות הבוקר (לפי שעון ישראל). בשעה זו, הקז"ש יהיה סביב -100 120. לכן, עבור צופה מישראל, הזמן המומלץ ביותר לצפייה במטר הוא בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט, לקראת סוף הלילה. ככל שמתרחקים מהשיא (קדימה או אחורה) הקז"ש יורד, אך בטווח  של יום-יומיים לפני או אחרי השיא בכל זאת צפויים כמה עשרות מטאורים בשעה.

גורם משמעותי המשפיע על זיהום האור הוא הירח. השנה הירח זורח בזמן שיא המטר בסביבות 0:30 בלילה, כך שהוא עלול להפריע סמוך לשעות השיא. מדי יום הירח זורח כ-50 דקות לאחר שעת זריחתו ביום הקודם, ולכן בימים שלאחר השיא הוא יפריע פחות.

ואם אני לא יכול לנסוע לצפות?

אל דאגה. מטרות מטאורים הם אירוע שחוזר על עצמו. מטר המטאורים הגדול הבא הוא הג'מינידים, ששיאם הוא ב-14/12 שהשנה נופל בחנוכה (ללא ירח). בשנה הבאה בזמן הפרסאידים הירח יהיה בסוף הרבע הראשון ולכן ישקע בסביבות אמצע הלילה – כך שהחצי השני של הלילה שעדיף מבחינת מיקום הרדיאנט לא יופרע על ידו.

בכל מקרה, גם מהבית אתם יכולים לעקוב אחרי המטר, באמצעות רשת מצלמות המטאורים החדשה של האגודה הישראלית לאסטרונומיה, המהווה חלק מרשת המטאורים הבינלאומית. נכון להיום קיימות שתי מצלמות במצפה הכוכבים גבעתיים ובמצפה הכוכבים ווייז במצפה רמון ששייך לאוניברסיטת תל אביב. בחודשים הקרובים צפויות להצטרף לרשת שלוש מצלמות נוספות ברחבי הארץ. בעמוד המצלמות ניתן לראות סיכומים יומיים של כל המטאורים שנצפו כולל תמונות וסרטונים, בתוספת סטטיסטיקות למתעניינים.

התחברות חברי אגודה