Image

חטיבת המטאורים

של האגודה הישראלית לאסטרונומיה

פרסאידים 2020

ב-13/08 יגיע לשיאו מטר הפרסאידים – מטר המטאורים המפורסם ביותר של השנה. אם תצאו לאזור חשוך במדבר בזמן השיא אתם צפויים לראות עשרות רבות של מטאורים בשעה. אמנם בשל הקורונה לא נקיים השנה תצפית מאורגנת, אך כל אחד מכם יכול לצפות במטר בעצמו בלי אף אמצעי אופטי. זה הזמן לעשות קצת סדר: במה מדובר, ממה זה נובע, וכיצד תוכלו לראות בעצמכם.

מה זה מטאור?

מטאור הוא תופעה המתרחשת כאשר חלקיק אבק קטן שנה בחלל (ונקרא "מטאורויד") חודר לאטמוספירה של כדור הארץ. חלקיקים אלו חודרים לכדור הארץ במהירות עצומה (החל מ-11 ק"מ בשנייה ועד עשרות רבות של קילומטרים בשנייה). בשל מהירותם העצומה (ועל אף גודלם הקטן) הם אנרגטיים מאוד ומעבירים את האנרגיה שלהם לגזים באטמוספירה. גזים אלו עוברים תהליך פיזיקלי שנקרא "יינון", ויינון זה הוא הגורם להבזק האור שאנו רואים, ומכונה בשפה העממית "כוכב נופל".

מה זה מטר מטאורים?

ישנם מטאורוידים הנעים בחלל במסלול סביב השמש ופוגשים את כדור הארץ באופן אקראי. מטאורים אלה מכונים "מטאורים ספורדיים". לעומתם, ישנם גם מטאורים הנעים במסלולים קבועים וידועים סביב השמש. כל מסלול ייחודי כזה גורם למטר מטאורים כאשר כדור הארץ חולף דרכו. בעוד שבלילות רגילים ישנם מטאורים אחדים בשעה, בזמן מטר מטאורים הקצב עשוי להגיע לעשרות רבות ואף יותר ממאה. הסיבה לקיומם של מסלולים ייחודיים אלו שגורמים למטרות המטאורים היא שהמטאורוידים הנעים במסלולים אלו נפלטו יחדיו משביט (או אסטרואיד) שנע באותו המסלול סביב השמש, ומשתרכים אחריו. מטר הפרסאידים, ששיאו ב-13/08, נובע מחלקיקי אבק שנפלטו מהשביט סוויפט-טאטל.

כיצד אפשר לצפות במטר?

ריכוז החלקיקים במסלול של מטר המטאורים תלוי בגודלם: ככל שהחלקיקים יותר גדולים קיימים פחות מהם. מהירותם של המטאורים במטר נתון אחידה (מכיוון שהם נעים יחד במסלולם) ולכן הגורם היחיד שמשפיע על בהירותם (עוצמת האור שלהם) הוא גודלם. לכן, מרבית המטאורים יהיו חיוורים (חלשים) למדי, ובודדים יהיו זוהרים במיוחד (מטאורים זוהרים אלו מכונים "בולידים"). לכן, כדי לראות כמה שיותר מטאורים, עלינו להתרחק ככל האפשר ממקורות אור כדוגמת ערים, בניינים וכבישים. האזורים הטובים ביותר בארץ לשם כך הם הנגב והערבה, ואזורים סבירים נוספים הם הגולן ומדבר יהודה (בכפוף למזג האוויר). תוכלו להיעזר במפת זיהום אור של ישראל ככלי להחלטה על המיקום. בנוסף לזיהום האור מהסביבה, חשוב שתשמרו בעצמכם על משמעת חושך. לשם כך יש למזער את השימוש בפנסים, וכשנאלצים להשתמש בהם להעדיף פנסים בעלי אור אדום (שמסנוורים פחות). לעין לוקח כחצי שעה להתרגל לחושך מוחלט, כך שגם חשיפה קצרה לאור חזק תפגע לכם בראיית הלילה.

יש תצפית מאורגנת?

בעוד שאירועים אסטרונומיים ניתנים לחיזוי גם אלפי שנים קדימה, את מגיפת הקורונה אף אחד מאיתנו לא צפה מראש. לכן, אנו כפופים למגבלות שמירת המרחק. מטר הפרסאידים הוא מדי שנה "חג" לכל דבר בקהילת חובבי האסטרונומיה. חגיגה זו מושכת גם קהל רב שאינו משתתף באירועים אסטרונומיים בשגרה. לרוע המזל, לצערנו, השנה אנו נאלצים לחגוג בנפרד. עם זאת, אל תיפול רוחכם – אתם לא זקוקים לאף אמצעי אופטי מיוחד כדי לצפות במטר המטאורים, אלא רק לעיניים שלכם. כל שעליכם לעשות הוא להגיע למקום חשוך, לשכב על הגב (כדי ששדה הראייה שלכם יהיה רחב ככל הניתן), ולצפות בהנאה בשמיים הנפלאים. במידה ואתם נוסעים לטבע, יש לוודא שהמקום שתשהו בו מאפשר באופן חוקי שהיה בלילה. רשימת חניוני לילה של רשות הטבע והגנים היא נקודה טובה להתחחיל בחיפוש מקום. ישנם מספר אירועים פרטיים שמתקיימים באתרים שונים בנגב ובסביבתו. ניתן כמובן להצטרף גם אליהם, אך לעתים דווקא בהם יש זיהום אור חריג בשל ה"הפנינג" שמנהלי האירוע מקיימים. בנוסף, לעתים אירועים אלו מנצלים את המטר לצורך צפייה בטלסקופים. אין ספק שצפייה בטלסקופים בשמי המדבר החשוכים היא חוויה נהדרת שמומלצת לכל אחד (ואחרי שהגבלות הקורונה יסתיימו האגודה הישראלית לאסטרונומיה תחזור לקיים תצפיות שטח במתכונת חודשית, גם בלי אף מטר מטאורים), אך דווקא מטר המטאורים כאמור אינו מצריך אף טלסקופ.

פרטים טכניים נוספים: מועד השיא, השפעת הירח

קצב המטר תלוי במספר פרמטרים: הקצב הזניטי לשעה (כלומר הקצב האבסולוטי שאינו תלוי בצופה), הגובה הזוויתי של הרדיאנט (הכיוון שממנו מגיע המטר), מידת זיהום האור ומידת העננות. למתעניינים – נוסחה נמצאת בחוברת המידע המצורפת בתגובות.

רדיאנט המטר נמצא בקבוצת הכוכבים פרסאוס שזורחת בסביבות 21:00 ונמצאת בשיא גובהה לפנות בוקר. לכן, השיא הזמני מדי לילה יהיה לפנות בוקר לפני תחילת הדמדומים.

שיא הקז"ש צפוי ב-13/08 בשעות הבוקר (לפי שעון ישראל). בשעה זו, הקז"ש יהיה סביב -100 120. לכן, עבור צופה מישראל, הזמן המומלץ ביותר לצפייה במטר הוא בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט, לקראת סוף הלילה. ככל שמתרחקים מהשיא (קדימה או אחורה) הקז"ש יורד, אך בטווח  של יום-יומיים לפני או אחרי השיא בכל זאת צפויים כמה עשרות מטאורים בשעה.

גורם משמעותי המשפיע על זיהום האור הוא הירח. השנה הירח זורח בזמן שיא המטר בסביבות 0:30 בלילה, כך שהוא עלול להפריע סמוך לשעות השיא. מדי יום הירח זורח כ-50 דקות לאחר שעת זריחתו ביום הקודם, ולכן בימים שלאחר השיא הוא יפריע פחות.

ואם אני לא יכול לנסוע לצפות?

אל דאגה. מטרות מטאורים הם אירוע שחוזר על עצמו. מטר המטאורים הגדול הבא הוא הג'מינידים, ששיאם הוא ב-14/12 שהשנה נופל בחנוכה (ללא ירח). בשנה הבאה בזמן הפרסאידים הירח יהיה בסוף הרבע הראשון ולכן ישקע בסביבות אמצע הלילה – כך שהחצי השני של הלילה שעדיף מבחינת מיקום הרדיאנט לא יופרע על ידו.

בכל מקרה, גם מהבית אתם יכולים לעקוב אחרי המטר, באמצעות רשת מצלמות המטאורים החדשה של האגודה הישראלית לאסטרונומיה, המהווה חלק מרשת המטאורים הבינלאומית. נכון להיום קיימות שתי מצלמות במצפה הכוכבים גבעתיים ובמצפה הכוכבים ווייז במצפה רמון ששייך לאוניברסיטת תל אביב. בחודשים הקרובים צפויות להצטרף לרשת שלוש מצלמות נוספות ברחבי הארץ. בעמוד המצלמות ניתן לראות סיכומים יומיים של כל המטאורים שנצפו כולל תמונות וסרטונים, בתוספת סטטיסטיקות למתעניינים.

כל מה שרציתם לדעת על מטאורים

מאת: אלה רץ, חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה
אתם כבר בדרך לתצפית? הגבירו את הווליום ברכ והאזינו לפודקאסט שלנו.
מה זה מטאור? מה אומר הקצב ומה אומרים השמות המוזרים של מטרות המטאורים? 
וכמובן, לא נשכח לספר לכם איך לצפות במטר ומה צריך לעשות בלילה של תצפית.

קבלו עדכונים מחטיבת המטאורים

קבלו עדכונים על מטרות מטאורים, התפרצויות מיוחדות והזמנות לתצפיות של החטיבה. שימו לב שמטרת החטיבה הינה תצפיות מקצועיות במטרות מטאורים ולכן תתמקד נושאים אלו. נשמח שתצטרפו אלינו!

Image

שאלות על מטאורים

מה זה מטאור?
הנה כמה הסברים למושגים בסיסים שיענו על שאלה זו:
  • מטאורויד (Meteoroid) - גוף מוצק במערכת השמש שגודלו קטן מאסטרואיד אך גדול משמעותית מאטום. לרוב נהוג להגדיר מטאורוידים כגופים שקוטרם מתחת למטר. למעשה, ההבדל היחיד בין מטאורויד לאסטרואיד/שביט הוא הגודל.
  • מטאור (Meteor)תופעה אטמוספרית המתרחשת כאשר מטאורויד נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ, ויוצר שובל של גז מיונן. מכונה בעגה עממית "כוכב נופל". לרוב המטאור מושמד כליל עם כניסתו לאטמוספירה ולא נותר ממנו זכר.
  • מטאוריט (Meteorite) - מטאורויד אשר נכנס לאטמוספירת כדור הארץ, שרד, ופגע בקרקע. על מנת שמטאורויד יהפוך למטאוריט עליו להיות גדול מספיק (נקבע הן על ידי גודלו, מהירותו, והן על ידי החומר שממנו עשוי).
  • בוליד / כדור אש (Bolide/Fireball) - מטאור בהיר ביותר. לרוב נהוג להגדיר בולידים כמטאורים שבהירותם גדולה משל נוגה, כלומר מתחת ל-(-4). על סקלת הבהירויות בשמיים - בהמשך.

רשת מצלמות המטאורים

לא מפספסים אף מטאור

  מידי לילה פועלת רשת מצלמות המטאורים של ה- Israeli Meteor Network שהוקמה בארץ על ידי חטיבת המטאורים וכוללת היום שתי מצלמות פעילות. מידי לילה מתעדות המצלמות עשרות עד מאות מטאורים.
ה-IMN הינה הענף הישראלי של ה-GMN, הרשת העולמית.

אנו מזמינים חברים להצטרף  ל-IMN ולהציע אתרים נוספים להצבת עוד ועוד מצלמות ברחבי הארץ.

מטרת הרשת לתעד מטאורים ולנתח את המידע המדעי המתקבל מהם. המידע נשלח באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם מידי בוקר לארגון המטאורים הבינלאומי ולמרכז המטאורים ב NASA ושם מצטרף למידע מכלל העולם הפתוח למדענים וחובבים כאחד ומאפשר ביצוע מחקרים שונים.

IL0001

מיקום: מצפה הכוכבים גבעתיים
עדשה: 6mm
כיוון: אזימוט 40
.
דף המצלמה ב GMN

IL0002

מיקום: מצפה הכוכבים ע״ש וויז, מצפה רמון
עדשה: 3.6mm
כיוון: אזימוט 0
דף המצלמה ב GMN

מטרי המטאורים

03/01 - קוודרנטידים

ראדיאנט: רואה הדובים
קז"ש: 120

05/05 - אטא-אקוורידים

ראדיאנט: דלי
קז"ש: 60

27/07 - דלתא-אקוורידים

ראדיאנט: דלי
קז"ש: 60

12/08 - פרסאידים

ראדיאנט: פרסאוס
קז"ש: 100

21/10 - אוריונידים

ראדיאנט: אוריון
קז"ש: 30

13/12 - ג'מינידים

ראדיאנט: תאומים
קז"ש: 120
שימו לב: התאריכים המוצגים הינם תאריכים כללים אך יש לוודא בכל שנה מה תאריך השיא החזוי המדוייק

פרסומי החטיבה

סיכומי תצפיות

הרצאות

פרסומים כתובים

  • סיכום סדנת מטאורים - כל מה שצופה בצטר מטאורים צריך לדעת
  • פוסטר המציג את פעילות חטיבת המטאורים - הוצג בכנס IMO 2017 על ידי חברי החטיבה. גרפיקה: ענת אידלסון
  • מצגת סדנת מטאורים - משמשת את החטיבה בסדנאות המטאורים המועברות לפני כל מטר גדול.
  • הגרמושקה הדיגיטלית - כלי המשתמש את התצפיתנים לדיווח תצפיות לארגון המטאורים הבינלאומי. עקבו אחר ההוראות - לשימוש ממחשב בלבד ולא מטלפונים ניידים.

החטיבה בתקשורת

חבר החטיבה שלומי עיני מדבר ברשת ב' אודות בוליד שנראה בשמי הארץ

מפעילות החטיבה

לאורך השנים צפתה החטיבה בעשרות מטרות מטאורים ודיווחה את התוצאות לארגון המטאורים הבינלאומי. הנה קצת מאיך שנראת פעילות החטיבה

התחברות חברי אגודה