ההיסטוריה של האגודה
ההחלטה להפוך את האגודה לארצית נתקבלה ב-1953,
בלשכת נשיא המדינה ובחסות ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון

לוגו האגודה - אז והיום
האגודה הישראלית לאסטרונומיה נוסדה כאגודת חובבים ב-28 למאי שנת 1951 ע"י קבוצת חובבי אסטרונומיה שעלו מגרמניה וצ'כיה, ביניהם ד"ר היילברונר ודר' זייציק. דר' זייצ'ק שימש כיו"ר האגודה הראשון והמשיך בפועלו זה במשך שנים רבות עד פרישתו מטעמי בריאות.
ההחלטה להפוך את האגודה לארצית נתקבלה ב-1953, בלשכת נשיא המדינה ובחסות ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, במטרה לקדם את ידע האסטרונומיה ומדעים נלווים במדינת ישראל המתגבשת.
בשנת 1953 הכשירה האגודה מצפה כוכבים בשכונת טלביה שבירושלים ופנתה להקמת סניפים בכל רחבי הארץ - ת"א, רמת גן, חיפה והגליל. סניפים אלה אינם פעילים עוד וסניפים אחרים הוקמו במקומם. מאז ועד היום נעשות כל פעילויות החברים באגודה בהתנדבות מלאה.
לאגודה הוקצה אז שטח אדמה בגבעת רם בירושלים ע"י מנהל מקרקעי ישראל, במתחם שיועד אחר כך לפיתוח האוניברסיטה העברית. במתחם הנ"ל נבנה בשנת 1956 פלנטריום לשימושה הבלעדי של האגודה, בעזרת תרומה של משפחת ויליאמס, ממנהלות בנק פלשתינה (לימים בנק לאומי).
פעילות האגודה התמקדה ומתמקדת בהפצת האסטרונומיה בקרב הציבור הרחב בישראל

פלנטריום וויליאמס
עקב האטה זמנית בפעילות האגודה ומעבר מרכז הכובד של הפעילות לגבעתיים, השתלטה האוניברסיטה העברית בשנת 1986 על מבנה הפלנטריום שנמצא כבר באותה שעה בתוך שטח האוניברסיטה המתרחבת. ההשתלטות כללה גם את הטלסקופ של אלברט אינשטיין שהועבר לאגודה ב-1962 מבית הספר "בן שמן". האוניברסיטה הפכה את רוב מבנה הפלנטריום לשטח משרדים, דבר שהביא את האגודה הישראלית לאסטרונומיה ואת משפחת התורם, מר ויליאמס, להגיש שתי תביעות משפטיות נגד האוניברסיטה העברית (8514/90, 1574/98) להחזרת הפלנטריום לניהול האגודה ולפעילות אסטרונומית. למרבה הצער, נפסק כי למרות ההשתלטות הכוחנית של האוניברסיטה יישאר המצפה כרכושה. כיום לאגודה אין משאבים להמשך המערכה והמצפה בגבעת רם אינו משמש למטרה שלשמה נתרם.
בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, חנכה האגודה מצפה כוכבים בגוש דן. גבעתיים נבחרה כמקום מועדף בגלל גובהו של המקום שהוקצה למצפה מעל פני הים ומרחקו מלחות הים. המצפה הוקם בכספי העירייה, האגודה ותרומות מחו"ל, שגייס מנהל המצפה דאז, אינג' יוסף פוקס.
יושבי הראש של האגודה שימשו לפעמים גם כמנהלי המצפה, ביניהם: חיים לוי, ד"ר נוח ברוש, אילן מנוליס ויגאל פת-אל, אשר שימש כיושב ראש האגודה וכמנהל המצפה קרוב ל-20 שנה.
פעילות האגודה התמקדה ומתמקדת בהפצת האסטרונומיה בקרב הציבור הרחב בישראל. מטרה זו מושגת באמצעות ארגון כינוסים, קורסים, הרצאות ותצפיות לקהל הרחב. בימיה הראשונים הפיקה האגודה את מגזין "כל כוכבי אור" שמאוחר יותר שונה שמו ל-"אסטרונומיה". מגזין זה היה היחיד מסוגו בעברית ובעידן בו האינטרנט היה בתחילת דרכו, היה מגזין זה הדרך הבלעדית של חובבי אסטרונומיה להתעדכן בחדשות ובעדכונים בתחום האסטרונומיה והמדעים הקרובים. הוצאת החוברת הופסקה בשנות האלפיים המוקדמות וכיום האינטרנט משמש את התחליף הטוב ביותר לכל חובב אסטרונומיה מתחיל ומנוסה אחד.
בשנת 1995 הגיע מצפה הכוכבים גבעתיים לשיא עולמי בתצפיות בכוכבים משתנים בהובלת מר עופר גבזו, ממדריכי המצפה. שיא זה הוכר ע"י האגודה העולמית לתצפיות בכוכבים משתנים AAVSO.
בשנות ה-2000 התחילה האגודה לאגד מצפי כוכבים שונים ופלנטריומים שקמו בארץ והיא משמשת עבורם מרכז הדרכה ומקום מפגש של מנהלי מצפים אלו. האגודה מקיימת פרוייקטים משתפים עם מצפים ברחבי הארץ בשיתוף חובבי אסטרונומיה ובתמיכת סוכנות החלל במשרד המדע - ביחד מקיימים תצפיות ואירועי הדרכה המוניים בנושאי אסטרונומיה מידי שנה.
מאז ומתמיד היוותה האגודה הישראלית לאסטרונומיה בשיתוף פעולה עם המצפה בגבעתיים מעמודי התווך בהכשרת הון אנושי לעתיד מדע האסטרונומיה ומדעים קרובים בארץ.
כנראה שעוד הרבה יישמע מאותה אגודה שהתחילה פעם מקומץ חובבי אסטרונומיה והפכה למה שהיא כיום.

חנוכת מצפה הכוכבים גבעתיים, 1967
